פסק-דין בתיק ת"ק 38384-07-11

1.         התובעת 2 (להלן: "התובעת") נהגה ברכבו של התובע 1 (להלן: "התובע") אחרי רכב צד ג', אשר עצר לפניה על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות במעבר חצייה ולפתע חשה התובעת חבטה עזה ברכבה.

            לטענת התובעים, היה זה רכב, שהיה נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") אשר הגיח מאחורי רכבה ובשל אי שמירת מרחק המאפשר לעצור בכל עת ולמנוע תאונה - פגע ברכב התובע.

            לאחר התאונה התברר, שרכב הנתבעת 3 (להלן: "שלמה תחבורה") נסע מאחורי רכב הנתבעת, פגע ברכב הנתבעת וזה נהדף לעבר רכב התובע.

            מאחר והתובעים סבורים, שהאחריות לגרם התאונה והנזק רובצת על הנתבעים, הוגשה תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם לתובעים את נזקיהם בסך של 4,505 ש"ח, הכולל: עלות תיקון הרכב בסך של 2,484 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך 500 ש"ח, ירידת ערך בסך 800 ש"ח, טרחה ועגמת נפש 500 ש"ח, הפרשי הצמדה וריבית בסך 221 ש"ח.

2.         א.         הנתבעים 1, 2 הגישו כתב הגנה, בו מבקשים הם לדחות התביעה נגדם, שכן לטענתם, נסעה הנתבעת מאחורי רכב התובעים ובמהלך הנסיעה בכיכר עצרה התובעת ואילו הנתבעת עצרה מאחורי רכבה ללא מגע ביניהם. הרכב של שלמה תחבורה הגיח מאחור ובשל כך שלא שמר מרחק פגע ברכב בו נהגה הנתבעת והדף אותו לעבר רכב התובעים.

            ב.         שלמה תחבורה, הינה בעלים ו/או משכירה של רכב בו נהג מי מטעמה והגישה כתב הגנה.

                        גם היא סבורה שיש לדחות את התביעה נגדה, משום שלטענתה, היא עצמה לא קיבלה כל דיווח מהנהגת אשר נהגה ברכבה ולכן אין היא חייבת לפצות התובע - זאת לאור החוזה שנערך בינה ובין הנתבעת הקובע, שעל הפוגע להתייצב בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות לצורך מסירת הודעה על תאונה.

                        לרכבה של שלמה תחבורה לא נגרם נזק ובשל כל האמור לעיל, לא יכלה לדעת דבר אודות האירוע.

                        לכן, מוכחשת גם אחריותה לגרם התאונה ולגרם הנזק.

3.         א.         כפי שעולה מעדויות הצדדים למשפט זה, נטענת הטענה העיקרית, שהפגיעה ברכב התובעת היא תוצאה של תאונת שרשרת, כאשר הנתבעת מבקשת להסיר מעצמה אחריות - זאת לאור טענתה, שהיא בעצם הספיקה לעצור אחרי רכבה של התובעת ורק כתוצאה מהפגיעה בחלק האחורי של רכבה על ידי רכב שנסע אחריה - נהדפה אל עבר רכב התובעת וכך נפגע רכב התובעת וגם רכבה.

                        לעומת הנתבעת, מכחישה נציגת שלמה תחבורה אחריות כלשהי מצד הנהג שנהג ברכבה, שכן לרכבה לא נגרם נזק כלשהו באירוע זה.

            ב.         לאחר שבחנתי לעומקן את הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, יש בדעתי להתייחס תחילה לטענות שלמה תחבורה, כפי שאלו באו לידי ביטוי בכתב ההגנה:

                        א)         באין ראיה לסתור, מוכן בית המשפט לקבל את הטענה, שהנהג ברכבה של שלמה תחבורה לא דיווח על התאונה, אך אין ספק, שלאחר ששלמה תחבורה קיבלה את כתב התביעה, היה באפשרותה לגלות מיהו זה אשר נהג במועד הרלוונטי ברכב שהושכר.

                        ב)         גם אם לרכבה של שלמה תחבורה לא נגרם נזק - גם אז היה סיפק בידה לברר את העובדות באמצעות הנהג שנהג ברכבה - זאת על פי נתוני החוזה שנערך עם אותו נהג או, למצער, היא יכלה להזמינו להעיד בבית המשפט או אף לבקש לצרפו כנתבע נוסף.

                        ג)          מהאמור לעיל עולה, שלשלמה תחבורה היו האמצעים הדרושים לברר את קרות האירוע והיה לה די זמן לזמן את אותו נהג על מנת שידווח לה על האירוע הנטען או לזמנו לעדות או לבקש לצרפו כנתבע נוסף.

4.         לגופו של עניין, עולה השאלה השנויה במחלוקת והיא: האם הנתבעת פגעה באופן ישיר בחלקו האחורי של רכב התובעים או שמא נפגע רכב הנתבעת על ידי רכב צד ג' וכתוצאה מכך נהדפה אל עבר רכב התובעים.

            לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי שאלה זו ולאור העדויות, כפי שהובאו בפני, אני מחליט כדלקמן:

            א.         א)         אין לי ספק, שרכב התובעים נפגע בחלקו האחורי (פח אחורי ומגן אחורי) - זאת כפי שעולה מחוות הדעת של השמאי אשר צורפה לכתב התביעה.

                                    התובעת העידה בבית המשפט, שעצרה בכיכר אחרי רכב שעצר לפניה על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות במעבר חציה ולפתע חשה חבטה עזה בחלק האחורי של רכבה.